הפוסט הזה אולי יעצבן כמה אנשים, אבל בכל זאת , אני מרגיש צורך לפרוק.

ב. עסק שעבד, עמל וטרח שנים על גבי שנים על ניהול נכון של הנכסים הדיגיטליים, יכל לקטוף את פירות ההשקעה הרבה – קיבלתי עשרות טלפונים מלקוחות אשר הסבירו לי שבזכות השיעורים הפרטיים איתי והקורסים הם מצליחים להרים את הראש מעל הקרקע, למכור מוצרי ידע חיוניים ואף יותר מכך, לפתח מוצרי ידע חדשים בזמן התקופה הזאת.

ג. לשמור על קשרים טובים עם לקוחות העבר שלכם, הלקוחות הקיימים והלקוחות הפוטנציאליים.
נכון שתקופת הקורונה לא נתנה אופציה למפגשים פיסיים, ומפגשי זום היו לעיתים לא רלבנטים אך יחד עם זאת, גם עם הלקוח הקפיא את הריטיינר החודשי, פשוט לא הגיע ואפילו לא ענה, תמיד חשוב היה לשמור איתו על קשר רציף, לתת לו תמיד הרבה מעבר למה שהוא צריך ולהיות בפור שירותי עליו.

ד. מתמטיקה. אני תמיד מספר בהרצאות שלי שגם את הבגרות במתמטיקה עשיתי רק כי למדתי בעל פה את המאגר של בני גורן.
אף על פי ולמרות זאת, ישבתי ימים ספורים לפני תחילת הקורונה וחישבתי בדיוק כמה כסף, אני צריך יום יום על מנת להתקיים. לפי זה התנהלתי, ויותר חשוב לפי זה מיגנטתי לי לקוחות.

לסיכום, העולם העסקי הוא קר וקשוח. אחרי 8 שנים אני יכול להגיד לכם שההתרגשות שלי מעסקה חדשה היא בדיוק כמו החודש הראשון להיותי עצמאי.
עד היום, אני לא אומר כמעט לא לאף עסקה, אני קודם כל בודק אותה ולאחר מכן, מעניק מענה. במידה והיא לא מתאימה לי, אני פשוט מעביר אותה לקולגות. פשוט לא? גם יצאתי חיובי וגם נותן.
תשקיעו בעצמכם ובעסק שלכם כל יום אפילו שעה. היתר כבר יגיע לבד.אבי.