השבוע התשיעי במסע שלי מתחיל..
חודשיים?
איך הם עברו כל כל מהר כמה הספקתי, כמה הפסדתי, כמה אנשים הכרתי.
איך שילבתי את כל הדבר הזה עם העסק עם מצבי רוח משתנים, עם אי טרופי שיום אחד עושה לך טוב על הלב וביום אחר מעניק לך תחושת בדידות מוזרה למרות שאתה הכי לא לבד.
עד כמה שזה קלישאה לכתוב את זה
קופנגן היא באמת אי המגלים אותו לאט לאט.
ורק מי שבאמת אבל באמת מקבל החלטה לנסות לגור פה או בכל מקום אחר בעולם ולא כתייר יכול להבין את מנעד הדברים אותו המוח והתת מודע שלנו עובר.
לכל מי שרוצה לעשות את המעבר אני ממליץ בחום:
- להגיע עם מנגנון הכנסה קבועה
- הבנה- שבנוודות מחליפים תפאורה ולא את החיים עצמם.
- הכסף שלנו קונה מחוץ לישראל יותר אבל גם כאן הגבילו את עצמכם
- הטיפ הכי חשוב תהנו! אתם בפאקינג! החלטה מטורפת !!
השבוע הולך להיות שבוע מרגש במיוחד אחותי אוניקו
(רובכם מכירים אותה מהסטורי שלי וכן, מהסיפור עם המטפלת שהתאבדה אין יום שאני לא מקבל על זה הודעה) מגיעה לתאילנד!
אני אפילו לא יכול לתאר במילים מה אני מרגיש לגבי הביקור הזה
זאת קפיצה קטנה למציאות הרגילה שלי בת 39 השנים.
אחותי,שהחליטה לקחת על עצמה את תפקיד האמא אחרי שההורים נפטרו בעצם מתפקדת עבורי ועבור האחיינים שלי בכמה כובעים:
- השוטר הטוב
- השוטר הרע (אין ברירה אנחנו לא קלים)
- הסבתא (המהממת)
- האמא
- ועוד תפקיד סודי שאני לא יכול לספר.. (בוא נגיד ככה שעדיף.. חח)
הביקור שלה כאן יעניק לי הפעם להיות המארח באי ולחוות איתה את תאילנד מהמקום שיודע ומכיר.
ולכם אני אומר..
לכל מי שקורא את הפוסט הזה או ייתקל בו בחודשים ואולי השנים הבאות
שלחו הודעה לאחים שלכם לאחיות שלכם
להורים שלכם ואולי גם לסבים והסבתות שלכם.
לא צריך לרשום הרבה
מספיק להראות התעניינות וזה המון!
יאללה אוניקו תתכונני!!!
את הולכת לחזור לארץ כוכבת רשת! ( ו7 קילו יותר)
שבוע טוב אבי