׳׳אבי, בוא נעשה טיול שורשים…

רק אתה ואני, אני אראה לך את הונגריה האמיתית… לא כמו שהתיירים חווים, אלא בעיניה של תושבת מקומית׳׳.
ככה התחילה השיחה שלי עם אחותי בינואר 2022.
“בסדר” עניתי לה באדישות. בתוך תוכי ידעתי שלא באמת ניסע… לא בגללה, לא בגלל אילוצים כספיים, אלא בגלל הקיבעון שלי והחשש מזה שאולי לא הזמן המתאים.
תכלס, מתי הזמן באמת מתאים? אתם יודעים… אילוצים ועוד אלף ואחד תירוצים.

רגע לפני העלייה למטוס בנתב”ג

4 שנים לא יצאתי מהארץ; 4 שנים של עשייה מטורפת יום – יום, שעה – שעה. האמת…? שאיבדתי, איבדתי את עצמי בתוך הדבר הזה שנקרא ׳׳אבי סנטו – ניו מדיה׳׳. איבדתי את הרצון לראות חברים בערב. הסבלנות שלי פקעה. חיי המין והאהבה שלי הלכו לאיבוד אי שם בשיטוט סתמי באפליקציות שבסוף שום חיר לא יצא מהן.

וגם שניסיתי – כשלתי.

בקיצור מר׳ אברהם (הרהרתי לעצמי), אתה צריך חופש. וכך היה!! כרטיס טיסה, מלון והופ… תוך 3 שעות אני במקום אחר.

החופשה הייתה מדהימה מרתקת, משביעה ומה לא. גם אם לרגעים חששתי – התבדיתי. הכול היה: מ-ו-ש-ל-ם!!
הסטורי שלי חגג. סיפרתי את הסיפור דרך העיניים של שנינו. החוויות היו יותר דומות משונות… בקיצור – מטורפות!! ולא שם זה נגמר…

בערב הראשון, אחרי מיליון עיכובים בנחיתה, שכללו בין היתר: עיכוב של שעה בנתב׳׳ג, עוד עיכוב של שעה וחצי בתוך המטוס (המתנה למשטרה), בגלל נוסעים שהחליטו לעשן בתא השירותים ועיכוב נוסף בכניסה לבודפשט.

אחותי: ׳׳יש לך כוח ללכת למסעדה או שנסגור את הערב בקניות בסופר׳׳

אנוכי: “אני זורם עם מה שבא לך” עניתי בעייפות לא הגיונית (בהמשך אקדיש פרק שלם לנושא העייפות ואני).

הגענו לסופר ורכשנו חבילת גבינה צהובה, שתי חבילות של נקניקים, קצת ירקות, מים ותפוצ׳יפס הונגרי. חשבון מהיר – 80 ש׳׳ח!! נעמדתי מול הקופאית האמת בשוק… 400% פחות מהארץ???  
׳׳כן אבי׳׳ ענתה לי אחותי תתרגל, אלא המחירים.

מאותו הרגע השתלט עליי “המודל הפולני” – זהו מודל מאוד פשוט, בו אתה משווה כל דבר למחירים של הארץ כמעט בכל נישה אפשרית. החל ממזון, בגדים ועד כניסה לאטרקציות.
אני חי במרכז כבר 10 שנים וסופג (כמו כולנו) את יוקר המחייה. אני בעל עסק עם 0 נקודות מס – עקב היותי רווק שבחר גם לא לעשות תואר (גם לזה יוקדש פרק שלם בבלוג), ועדיין… הפערים אינם נתפסים.

אני מלווה על ידי היועצת הכלכלית הכי טובה בישראל!
כל חודש אני מרוויח עשרות אלפי שקלים, אז איך יכול להיות שבסופו של דבר אני נשאר עם אותה שורת רווח?

כל המחשבות האלה התחילו לחלחל בי ולחלחל עמוק. אולי בגלל שאני בשנה הבאה נכנס לעשור החמישי של חיי או מכל סיבה אחרת, הבנתי שבמתכונת הנוכחית משהו חייב להשתנות.

נחזור לטיול – באחד הלילות נפגשתי עם חבר שגר בבודפשט שנתיים.
הדירה שלו בגודל זהה לדירה תל – אביבית ממוצעת. יש בה כל מה שצריך ואפילו יותר. כששאלתי אותו (במסגרת המודל הפולני) כמה הוא משלם – נפלה לי הלסת מהתשובה. 350 יורו!!!

יש לך שתי אפשרויות: לחזור לאזור הנוחות, ולשחק את משחק הקלפים הבלתי נגמר של מדינת ישראל (וזה ממש לא משנה מי עומד כרגע בראשה).

לעשות משהו בנדון.

המחשבות התחילו להציף אותי. דווקא עכשיו, שיש לך עוד עובד ויועצת עסקית, שהכל לכאורה מתוקתק ואתה מחוזר כל יום על ידי האקדמיה, והיומן שלך סגור עוד סוף 2022 בהרצאות וקורסים.

עכשיו לעזוב את הכל? ובשביל מה?!

קמתי; הושטתי יד לתיק שלי; כדור ריטלין וקדימה… נראה מה יהיה הלאה… כרגע אני פה עם אחותי כדי ליהנות ולהמשיך את הטיול המדהים שלנו.

ביום האחרון של הטיול, שעתיים לפני שהיינו צריכים להגיע לשדה התעופה, הייתי צריך קצת אוויר ויצאתי לטיול רגלי לבד. עיבדתי את כל מה שעברתי פה. השקט, ההתעוררות המוקדמת בבקרים, האווירה, השפה שאני מבין, המחירים… זה ששנים אנשים חפרו לי “איך זה שלא נסעת עד היום לעגלות באמריקה”

הכל רץ לי בשניות.

הרגשתי שאני חייב שנייה לשבת.

התיישבתי על ספסל, לא כל כך שמתי לב איפה, אבל המקום היה נראה לי מוכר. סובבתי את הראש, ופתאום קלטתי שזה מקום שאני מכיר…הייתי שם לפני יומיים עם אחותי. אין מצב! זאת הכניסה לבניין של ההורים שלי ז”ל. 

מה זה בעצם אומר?

זה הסימן?

אני לא אדם דתי, רוחני או מאמין, אבל באותה שנייה, ברגע הקסום הזה, נפלה ההחלטה. בודפשט היקרה – נעים מאוד, אבי סנטו.

ב-1 לספטמבר את הולכת לקבל אותי לשלושה חודשים לפחות.

אז כן, הביו שלי הולך להשתנות לנווד דיגיטלי. הסביבה שלי הולכת להיות אחרת וכך גם האווירה.

יהיה מאתגר אני בטוח. אני עוזב פה את דינו הכלב שלי, המשפחה, חברים והשותפים העסקיים.

אבל יאללה – אם לא עכשיו אז מתי?

הבלוג הזה נועד על מנת לשתף, להראות, לחלוק, להסביר לכם ובעיקר לקבל מוטיבציה ודרייב להמשך הדרך.

לפני עשור היו לי חברים טובים (שהיום הם כבר לא) שפחות תמכו בהחלטה שלי לעזוב את שוק השכירים הנוח.

ההחלטה דאז הוכיחה את עצמה(או שמא אני? היינו הך). התשוקה שהייתה לי לפתוח עסק זהה לתשוקה שיש לי כרגע לבלוע ולגלות מחדש עוד עולם, עולם הנוודות הדיגיטלית.

מתרגש ברמות על! 

שלכם אבי (בקרוב הנווד הדיגיטלי)  

עדכון: אז עברו מאז כתיבת הפרק הראשון הרבה מים בנהר והיעד שונה לחלוטין

הגעתי לפוקט בתאילנד לפני שלושה ימים והמסע שלי התחיל !!

אז…

זה כבר לא בקרוב זה קורה ממש עכשיו

אבי הנווד הדיגיטלי  😊

אהבתם? שתפו