אף פעם לא הייתי הילד הכי חכם בכיתה, גם לא הייתי מאלה שבוכים בגלל שקיבלו 95 וחסרות להם עוד 5 נקודות… הייתי תלמיד של 70-75 לפעמים גם פחות (בעיקר במתמטיקה וזה משפחתי…)
כמו כולנו גם אני חוויתי לעיתים ציונים נמוכים בחלק מהמבחנים, אבל למרות זאת לא וויתרתי. אם לא הייתי לומד לפני מבחן חוויתי נקיפות מצפון. יצר התחרותיות שבי בא לידי ביטוי מגיל קטן והתחושה של “אני אוכיח למורה שאני יכול”, או “איך זה שהוא יותר טוב ממני” גרמה לי לשבת ללמוד ולהצטיין! לא הבנתי איך זה יכול להיות שבמחשבים, טכנולוגיה ויצירתיות אני יכול לשבת 16 שעות ברציפות, וברגע שהייתי צריך לעשות משהו שקשור למספרים התירוצים הגיעו ברגע.
היום, אני בעצמי מלמד ועושה את זה בקלות, מהסיבה הפשוטה שאני פשוט אוהב את זה!שעות על גבי שעות, אני מסוגל לשבת, להרצות, ללמד ולאמן את כל מי שצמא לידע. תעשו רק מה שאתם אוהבים, תלמדו את הילדים שלכם להיות אנשים טובים ולהתמקד במה שאוהבים – זה הכי חשוב תורידו מהם לחץ השאר כבר יגיע לבד!
אבי